Home | Posts RSS | Comments RSS | Login

זוג לא מכאן

יום רביעי, 20 ביולי 2011
ירדתי במעלית עם זוג זקנים.
גבוהים, בהירי שער ועור, הוא בטח מתקרב לשמונים, היא פחות. חטובים, רגועים, ללא כרס, עור חלק ומתוח, מראה אירופאי, עם פנים מסותתות. צועדים "אנגז'ה" מהיציאה מהמעלית. היא מריחה מבושם רענן ולובשת גופיה (שאני כבר לא מרשה לעצמי..), הוא עם כובע קאובוי (שיניב כבר לא מרשה לעצמו). הרגשתי כאילו איזו דוגמנית צמרת איתי במעלית ואני משתדלת לא לנעוץ מבט. יצאתי עם פה פעור בניחוח סן טרופה..
אנחנו הלבנטים, המזיעים, צרובים מהשמש ועצבניים בטח נראים להם כמו עדר נמלים משוגע.
מה הכתובת של המקום שבו מזדקנים ככה יפה בעולם

אובדן התמימות

יום שני, 4 ביולי 2011

מתייצבת בגן מוקדם מהרגיל. פותחת את דלת הגן, צועדת פנימה
הילדים כולם מפנים את הראשצוחקים ומכריזים בקולי קולות:
"היום אמא של כרמי הגיעה לגן במקום הראשון!!!" 

כרמי מחייך חיוך מסופק
 אני איתו
אבל כמה קרוב הרגע, אני קולטת, שנימדד ע"פ -
הקף החזה של אמא, 
גודל הרכב של אבא, 
חופשת הקיץ הכי רחוקה, 
הצעצוע הכי שווה..