Home | Posts RSS | Comments RSS | Login

לדרור ודר,

יום שני, 23 ביולי 2012

גם אני לא מכירה אתכם "בחיים האמיתיים" אלא דרך הפייסבוק, כמו רבים שהגיעו לבלוג (avbe.worldpress.com) עוצר הנשימה שלך, דרור, וקיבלו בהזרקה ישירה לוריד, בלתי אמצעית וחותכת של הווי של משפחה שמתמודדת עם מחלה.  

אתמול בלילה לפני השינה חשבתי עליכם, אחרי שבימים האחרונים עלתה משורות שכתבת תוגה מאופקת של סוף. שאלתי את עצמי מה שלום איריס והאם היא מחזיקה מעמד, כמו שכ"כ קיוויתם, לקראת יום ההולדת של דר בגן. והנה הבוקר אני קוראת שאיריס נפטרה במהלך הלילה.

מה אומר ומה אגיד...עצוב וכואב לי אתכם היום כאילו הכרנו שנים.
איזה אומץ, ישירות, כנות, בגרות, תעצומות נפש ואהבה גדולה שיש בכם. איזו תורה הרבצת בי על המשמעות והכוח האינסופיים של הכאן ועכשיו.

אני מאחלת לכם שתדעו עוד ימים שמחים, בריאים, מאושרים ומלאי תכלית ועשיה.
יהי זכרה של איריס ברוך. 

תחי מדינת ישראל

יום חמישי, 19 ביולי 2012

שלחתי את יניב לראות אם בכלל פתוח כי הבנין נראה כ"כ ריק ומוזנח מבחוץ. ברוש מט ליפול עשה קצת צל על הבנין הזקן ודגל ישראל ישן התנופף לו בחזית. השומר הרוסי שהוא גם מוכר הכרטיסים וגם המאבטח זרק "ברוכים הבאים להיכל העצמאות" תוך שהוא מורה לנערה אמריקאית ממיאמי להוריד את הרגלים מהכיסא. השטיח שעליו קרא בן גוריון בגרון ניחר את "אנו מכריזים בזאת" מלא כתמים מהמזגן שדולף וטינופת. הויטרינות בהן מוצבים העתקים מקוריים של הטיוטות השונות של נוסח המגילה מלאים בפרפרים וחרקים מתים. הקירות עליהם מתנוססים כותרות העיתון מכ"ט בנובמבר מתקלפים. נר היזכור לארועי זכרון מאוחסן מתחת למדרגות, וניירות הטואלט לשירותים - במעבר. הסרטון מלא הפאתוס שהוקרן בגאון לקבוצת הנוער מאמריקה נראה שהופק אישם בשנות השמונים ע"י משרד המקורב לאיזה בכיר בממשלה והם צפו בו משועממים ומזלזלים לצלילי הפירוטכניקה המיושנת. 

מסתבר שחולדאי סופסוף הצליח להוציא את הבנין מחסותו המפוקפקת של  משרד התרבות והספורט. אולי כשמשלחת הנוער הבאה תשב שם בעוד כמה שנים כבר לא ארצה להסתתר מבושה מאחורי התמונה של הרצל בקידמת הבמה.