שותפות פיננסית

נכנסת באי חשק לקיוסק היחיד בבנין בו עובדת. רוצה שוקו בשקית.

הוא: "מה שלומך!" מחייך הבעלים בקול צווחני ועליז. 

אני: "כמה זה ?" שואלת ולא באמת רוצה לדעת....

הוא: "עשרים שקלים" משתתף בצערי בשלוש אוקטבות גבוה יותר בטון שיווקי

אני: מושיטה יד כנועה לשלם ונזכרת בסיפורי אישתו על הגן האנתרופוסופי של הבת.

הוא: ככה פשוט... ? יכולתי למכור לה גם "טעמי". 

אני: מדמיינת את הוילה שלהם ברמת השרון.

הוא: "שיהיה לך חופש נעים". 

אני: ותחשבו עלי בחופשה הבאה שלכם בברלין...

מזכירה לעצמי שוב להביא מחר שוקולית מהבית.