פילאטיס בכאילו

איזה כיף ביומוהלדת להגיע לחנויות שלא הייתי מעזה להכנס אליהן כדי להחליף מידת בגדים שקיבלתי במתנה. איך שאני יוצאת מהחנות אני מרגישה בלי להתאמץ  10 קילו פחות, רעננה כמו אחרי רביצה של חודש בתאילנד על החוף, צעירה כמו ג'סטין ביבר במסיבה על יאכטה..

אבל אז אני מגיעה הביתה ...מקפלת אחר כבוד את הרכישות המריחות מקונפקציה שנבלעות לתוך הארון שמכיל בגדים לא ראויים, מוכתמים, פגי תוקף.. החדשים נראים כמו סינדרלה בין אחיות כעורות, כמו ברבור בין ברווזונים אפורים, כמו הילדה הכי יפה בגן ביום הראשון לכתה א'...

אז איך בדיוק משדרגים מלתחה כשמכנסיים ראויים לאמא אחרי לידות עולים כמו תקציב חיתולים חודשי ? ומתי מוצאים את הזמן והאנרגיות למדוד ? ומה אומרים לסבתא שתעשה בייביסיטר בזמן הזה בלי שארגיש כמו ג'וליה רוברטס מתפנקת באספרי ברודיאו דרייב ? 
יניב אמר לי – תעשי את זה בהדרגה, עד שיהיה תקציב לרכישה הבאה.... ואללה, הגיוני !!! ומה עושים בבינתיים ? הולכים לעבודה עם מכנסי מעצבים וחולצת לכלוכית ? כמה משתדל ונואש זה נראה...או שהולכים על שיטת ה"זבנג וגמרנו", זורקים את כל הארון הישן לפח, מגיעים למשרד כל יום עם אותו מכנס רק מחליפים בשביל הגיוון גרביים ? הרי אחרי חודש המכנסיים יתחננו לאיזה "אפטר" במכונת הכביסה ויברחו שניה לפני הסחיטה לסיבוב קניות בעצמן כדי להרגיש קצת פחות שחוקות..

בקיצור, אם תשמעו על איזו מרי פופינס של בגדים ספרו לי, כזו שתגיד לי עוד לפני שארצה, מה אני צריכה, וגם תקנה את זה במקומי....מצידי שתתפור את זה הוט קוטור מוילונות..