אתמול היינו בארוע הזכרון השנתי לאוהד.
אחותו, כמו להקת חימום שאורה לעולם יחוויר לעומת הכוכב שבשבילו שילמו על הכרטיס, היתה מרגשת רק שלא בטוח ששמו אליה מספיק לב.
יניב כתב אנקדוטות ששמורות לחבר נפש שנהרג על מין אינטימיות ברומו של עולם של גברים.
ואיזה אלוף במיל בצה"ל לעס בקצב מסחרר בשר משובח בעודו משוחח עם האבא השכול אל מול פניו המחייכות בעצב ובנימוס.
של נעליך מעל מדיך, ולעס בפה סגור.
מעניין אם היית נוהג כך גם בשנת האבל הראשונה.
אני עדין אוכלת בארוע הזה כל שנה בהחבא...
לא יודעת, אולי ההתיישנות על המתים איטית יותר באזרחות.
0 תגובות to שיחות של יום חולין:
הוסף רשומת תגובה