בשלוש בלילה (שהרגיש כמו צהריים) כשהפעלתי בפעם האלף את המוסיקה עם הבוהן של הרגל השמאלית בתנועת "serve" סיבובית כדי שאיבי לא תתעורר מתזוזת גוף פזיזה – ל"קנאק" הכואב באצבע התלוותה פתאום תחושה נעימה של אחוות המסירות האוהבת של "שפוטים" -
הסטריאו שפלרטט פעם איתנו בקול פעמונים הפך עם בוא הילדים למשרתת חבוטה, מרוחה בשוקולד עם רפרטואר שחוק וצווחני.
המייבש שעיקר עיסוקו פעם היה של כובסת חרוצה הפך למסנן רעשים שבכל מנוחה שמפרגן לעצמו כשמשנה כיוון עבודה בעוד הילדים ישנים – אנחנו מחסירים פעימה. בימים קרים במיוחד בהם התנור באמבטיה לא עושה את העבודה - מפנים את הצינור פולט החום פנימה במקום מהחלון החוצה ואז הוא גם...מפזר חום.
שבאותו הכסף מכונת הכביסה שעבדה לפני שנת 2008 שבוע שבוע התחילה לטחון שבתות וחגים.
שכל פיסה מגופי הפכה ממטרוניטא במידת petit למתחם ג'ימבורי שנראה כמו מזרון פעילות מרוט.
0 תגובות to נחמת רבים:
הוסף רשומת תגובה