שיבה טובה

אתמול תפסה אותי לשיחה אישה זקנה, בטח בת 80 ומשהו. היא סיפרה לי על ילדיה שמתו במיתות משונות. על בעלה שהלך לעולמו, על נכותה שמונעת ממנה לצאת מהבית וכשכבר יוצאת מתקשה לחזור וצריכה טובות מאנשים שיעזרו לה להגיע הביתה. יוצא שהיא מחליפה כמה מילים ביום רק עם המטפלת של הביטוח הלאומי שמגיעה לשעה וחצי לכמה ימים בשבוע. כל פעם היא מתחננת ממנה שתשאר עוד קצת לדבר איתה אבל המטפלת כבר ממהרת לחלטורה הבאה. הנכדים לא משיבים טלפון וכשכבר מתקשרים, זה כדי לבקש את הכסף שאין לה. היא שאלה אותי אם אני ספרדיה ואמרה כמה אהבה לבשל לבעלה. סיפרתי לה שלמרות שסבתא מפולניה אני אוהבת חריף וקבענו שבפעם הבאה תלמד אותי לבשל משהו. שאלתי אותה במה לברך אותה והיא השיבה: "רק שאלוהים יקח אותי כבר, למה הוא נותן לי להמשיך לחיות ככה לבד כבר 12 שנה ?".