של הילדים מתחיל מחר. ושלי נגמר היום, אולי, אינשאאללה (או שלא ?), (חמסה חמסה..).
אמא סכיזופרנית שכמותי - אני בספרינט האחרון עם החברה שתקפיץ לי את הקריירה קדימה (אבל תגרום לי לבכות בגעגוע כל אחר צהריים בלי הילדים) וגם עם הגוף ההוא שמציע לי משרה בפלזנטוויל של האמהות ויש את הפרוייקט שאולי יכנס ואת הליד שאולי יפתח אופק חדש.
ואם משהו מזה יחצה את קו הגמר אז ב- 1.9 אני בעבודה. מה שאומר שהיום, עכשיו, אלו הרגעים האחרונים שלי של שקט, בחירה חופשית ונעימות חסרת מחויבות של בית. מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה...
המחשבה לקום ולעשות כרגע איזה אירוע סיום קיץ דרמטי מעייפת אותי.
המחשבה על אחר הצהרים נוסף כצוות הווי ובידור עם הילדים כבר מקדמת עגלי זיעה במורדות של העורף.
"דיאלוג עם הזמן", "מסע אל הדממה", "סיור בארץ המילים", "ארוחת בוקר עם פילים", "שעת סיפור עם דינוזאורים" – תודה באמת. עם כל הכוונות הטובות, מוותרת על ההצטופפות עם אמהות כבוסות ונואשות וילדים מזיעים של אחרים!
אחרי שהשבוע הילדים השתגעו מהנאה מלסדר עם סבתא את החדר של סבא, אנחנו נשטוף אחרי הגן את האוטו עם אקדחי מים מפלסטיק מטירה וכשנהיה מספיק רעבים נכין עוגיות גרנולה למאותגרי אפיה שכמוני.
ואיך אבא שלי בטח יאמר: "טל, קור רוח !"
0 תגובות to סוף החופש הגדול:
הוסף רשומת תגובה