תעוקת אוקטובר

כבר 5 שנים, מאז שא. חבר של יניב נהרג, שבעלי מרמז לי בחיוך עצוב בכל סוף ספטמבר שממש חבל שיום ההולדת שלי חל מתישהו לפני מועד האזכרה ב- 29 באוקטובר. אני תמיד מתנצלת בראש מורכן ומעומק הלב, מזכירה שאני מאוד אוהבת את א. ואת כל המשפחה שלו אבל ליתר בטחון מאז שנת האבל הראשונה מספר הטלפון של הבית כולל את כל ספרות יום ההולדת שלי בסדר הנכון...   

הבוקר אבא של א. מת במפתיע (או שלא אם אתם מאמינים שאפשר למות לאט   לאט מלב שבור). בראש השנה כשביקרנו את ההורים של א., אבא שלו רמז ליניב בעצב עד כמה בעצם עדין כ"כ קשה, ואישתו הטיפה שחייבים לשמר זוגיות טובה בעוד היא מתאמצת להיזכר עם בעלה בסרט האחרון שראו בסינימטק.

כבר כמה לילות מנגן לו איזה פסנתר בשכונה מלודיות נעימות כמו אלו שבקעו בילדות מהשכנים שלנו שהבן שלהם מת. רחש המכוניות שעוברות כל כמה דקות בלילה ברחוב לפני שאני נרדמת מפצים על השקט. רק צלליות האור המרגיע שלהן על התקרה חסרות לי בגלל הקומה הגבוהה. פתאום התגעגעתי לציפורים בצהריים על הברוש אצל סבתא כשהיא פעם כמעט ציוותה עלי לישון כי אחרי צהריים לוקחים את אמא ואבא משדה התעופה. אז ויתרתי השבוע לכרמי על שנת צהריים כשהוא קצת התקשה. אפילו נדמה לי ששמעתי השבוע כלב נובח נביחות מונוטוניות באיזה ערב בקצב של דיבור. מה שבטוח שהיורה ירד לו הבוקר. מיד אחריו חזרו הלחות והחמסין והזוהמה.

אני לא מחפשת תרוצים וברור לי מה פרויד היה לוחש לי עכשיו מהכורסא אבל לא נשמע לכם מתחשב לדחות קצת את החגיגות ? בכל זאת 40, ככה שאי אפשר סתם ככה לסנן שיחות ולרדת עמוק עמוק ליום למחתרת.. 

אני מזכירה שפורמאלית ורישומית אפשר אולי לעשות משהו בעניין - בכל זאת ביליתי את תחילת חיי כחודשיים באינקובטור כך שהתאריך המשוער ללידתי הוא 21.12 .. ? 

נשמע טוב, לא ? 21.12.12 ? אולי רק השנה ? תחזרו אלי עם תשובה.