קבצנים של החיים

עצירה בקפה של בוקר בארומה שבתחנת דלק. פניית פרסה לא מוצלחת ו....בום !!!!!! בי בי לחיים כפי שהכיר אותם נ., המשפחה והחברים שלו עד לפני השלוק מהאספרסו.

בדרך חזרה מטיפול נמרץ ברמב"ם למרכז שיחזרתי בראש את השיחה עם אמא שלו שביקשה "שרק שהראש יהיה בסדר" ואת ההקלה של אישתו כשדיווח לה מנהל המחלקה דקות לפני שהגענו ש"הבדיקה הראתה שזורם דם לראש". היא הרגישה כאילו זכתה באותו רגע בצ'אנס נוסף על בעלה שניה לפני שחטפו אותו מלמעלה. מה היה נ. אומר על זה והאם היה חותם על עסקה כזו עם אלוהים.
אנחנו עובדים בשביל הכסף, שואפים לבית, חולמים על טיול מסביב לעולם ומתפללים לבריאות טובה. איך באבחת "מכתוב" קלה אנחנו הופכים שוב לכאלה צנועים..