כשאני שומעת על ילדים מבית טוב שרצחו או אנסו או פשעו אני מיד חושבת על האמא שלהם. שגם להן בטח כאב כשהן ילדו אותם, הן בטח חסכו מעצמן פה ושם בשביל הילדים, הן מדי פעם לא ישנו בלילות כשכאב להם, הצמיחו שערות שיבה וקמטים מוקדם מהמתוכנן. אז איך זה שיצאו להן מפלצות ?? אני חושבת על זה הרבה. אחרי שיצאתי מאחת המשימות של ימי האבטלה האלו, הסרט "מוכרחים לדבר על קווין", כל מה שרציתי זה לנסוע לגן, לשלוף את הילדים מוקדם, לחבק ולנשק אותם חזק חזק, ולהרגיע אותי ואותם שאולי זה לא נורא שלפעמים אני אמא קצת קשוחה..
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
0 תגובות to מוכרחים לכתוב על קווין:
הוסף רשומת תגובה