זה אולי טרחני ומייגע אבל זה מתיישב עלי ועל האופי הארכיבאי שלי בול. זה היומן בגודל תהילים של סבא שלי ממנו ציטטה דודה גליה לפני יומיים באזכרה לסבא אביגדור שהזכיר לי את הרעיון. אז שלחתי מייל לכמה חברים ומשפחה שאולי ישלחו לכרמי מכתב מדי פעם, כזה עם בול, רשום בכתב יד מסולסל והוא מבטיח גם לענות. הזכרתי את הכתובת שלנו וחתמתי "כרמי טישלר ארגמני". אז מילים כמו "סרפן" ו"בטלה בגלל גשם" לא יצוטטו ע"י נכדיו של כרמי כשיקראו את המכתבים האלו עוד הרבה שנים אבל מילים שכוחות משנות ה- 2000 ומשהו אולי כן.
המכתב הראשון בטח יגיע מסבתא רונה. על המעטפה יהיה רשום בהתרסה מחנכת: "לכבוד: כרמי טישלר ארגמני".
סבתא רונה, אני מצטערת שאני לא יכולה לזנוח כמו אישה טובה את שם המשפחה שלי. גם ככה סבא אביגדור חוזר אלי מדי פעם בחלומות ושואל מה ארע שעזבתי את "הכללית" של מעמד הפועלים לטובת "מכבי" של העירוניים. המזל שזו לא סבתא רבקה שיש לה השגות ככה פתאום באמצע החלומות. תאמיני לי, שמהעוצמות של הטיטאנית הזו, יש מצב שאפילו ענקית כמוך הייתה דוממת..
0 תגובות to מכתבים לכרמי:
הוסף רשומת תגובה