כששאלתי אותו בזארה מה הוא בוחר, הוא הלך על השחור, "כמו של אבא".
שמחתי שבזמן ההתארגנויות לגן בבוקר, בחרתי להם את ערוץ 1. גם כי הפלגמטיות המתוקה של הערוץ הזה פחות מרצדת בשבע בבוקר בעיניים. ומשהו ברצינות התהומית שלו תמיד מושך אותי. אבל פתאום הם העלו שם ברוממה מין האוב קליפים בלופ מהסרט "גריז". כרמי ואיבי ישבו מהופנטים מאוליביה מקפצת בבגדי עור בוהקים כשאני בחדר השני מתלבשת בשאריות סמרטוטים. פתאום כרמי קורא "אמא, את חייבת לבוא לראות משהו!". אני באה. "תראי, יש לו מעיל כמו שלי ושל אבא, והאוטו שלו זה ספידי מקווין!!!!". "נכון, בדיוק כמו שלכם !!!!" צעקתי בהתפעלות אמיתית, בלי לקלקל לילד. אז מה אם בשנות השבעים המעיל באמת היה עשוי מאפידרמיס של ממותה, ספידי מקווין שלו לא ידע לדבר, ולג'ון טרבולטה עוד היה שיער אמיתי כמו של אבא.
0 תגובות to מעיל אופנוענים:
הוסף רשומת תגובה