"זהירות מסוכן" או "הורס את הבריאות". לא איכפת לי איזו אזהרה ישימו הסינים על הצעצועים שלהם שהם שולחים לנו לארץ. אולי האמהות שם שגדלו על מאו טסה טונג עמידות יותר ממני. אני סיימתי את אחר הצהרים ההוא ככה קרובה לעשות לעצמי חרקירי.
איזה בוקר בדקתי באינטרנט איזה צעצוע לקנות כדי להמנע מעוד כמה שירקבו להם בארון. הגעתי לחנות, קניתי והבאתי הביתה - סט מבוכים שבתוכם צריך להוליך כדור בעזרת איזה ג'ויסטיק ש"מפתח אצל הילד את התיאום בין עין ליד" תוך עבודה על "מיומנות של סבלנות וריכוז". איך שפתחנו את האריזה התחלנו את המשחק בלחפש את הכדור אולי רבע שעה. אני קיללתי את הסינים על הסגידה שלהם לכל מה שבא בבודדים. במקום לשמוח על צעצוע חדש כרמי התפתל בבכי ותסכול כשהלחי שלו דבוקה לשטיח בגלל הכדור האבוד כשפתאום איכשהו מצא אותו כשכמעט בלע אותו. המשחק התגלה כהצלחה מפוקפקת שהעביר לנו אחר צהריים שלם... בלאבד ולמצוא אולי מאה פעם את המניאק הקטנטן ! גם כן דרך ביזארית לפתח סבלנות. יותר נכון דרך לפתח את העצבים של כולנו !
0 תגובות to מבוך בלהות:
הוסף רשומת תגובה